גזר דין בתיק ת"פ 50599-02-12

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת סתם של בת-זוג בהתאם להוראת סעיף 382(ב) לחוק העונשין. ביום 17.4.12 (בטרם כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין) הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ונשלח לצורך קבלת תסקיר אשר יבחן בין היתר את שאלת אי-הרשעתו.

ביום 16.1.13 לאחר שהצדדים טענו לעונש ולאחר שהתקבלו שני תסקירים בעניינו של הנאשם, מסרתי את החלטתי הנוגעת לשאלת אי-הרשעתו של הנאשם ומצאתי כי בנסיבותיו של תיק זה לא מתקיימות אותן נסיבות חריגות המאפשרות הימנעות מהרשעה. משכך, הרשעתי את הנאשם במיוחס לו ובטרם מתן גזר-הדין זה נשלח לממונה על עבודות שירות. חוות דעת שכזו הוגשה ביום 14.4.13 לבית המשפט, וממנה עולה כי המשיב נמצא כשיר לביצוען של עבודות שירות בבית החייל בבאר שבע.

ביום 25.4.13 השלימו הצדדים את טיעוניהם לעניין העונש. באת-כוח המאשימה חזרה על טיעוניה מיום 16.1.13 תוך ששמה דגש על חומרת מעשי המשיב, היעדר נטילת אחריות אמיתית, והצגת עמדות נוקשות לגבי ההתנהלות הזוגית בינו לבין המתלוננת. באת-כוח הנאשם הפנתה לטיעונים הנוגעים לעניין שאלת ההרשעה, תוך ששמה דגש על ההודאה ונטילת האחריות אשר יש בהן כדי גם כדי להביא לחיסכון זמן שיפוטי. כך גם ציינה כי הטלת עונש עבודות שירות יהיה בו כדי לפגוע בפרנסתו של הנאשם שעובד כנהג מונית. שירות המבחן לצד התייחסותו לשאלת ההרשעה המליץ על הטלת עונש של"צ.

 הנאשם בדבריו האחרונים לעונש שב והביע חרטה, ציין כי מזה תקופה ארוכה חי עם המתלוננת ללא סכסוכים ומריבות, ציין כי עבודתו כנהג מונית עצמאי תיפגע היה וייגזר עליו עונש של עבודות שירות.

דיון והכרעה

לעבירות האלימות בכלל ועבירות האלימות במשפחה בפרט נודעת חומרה מרובה. המדובר בעבירות נפוצות המבוצעות לא אחת תוך ניצול חולשתן ותלותן של המתלוננות במי אשר פוגע בנפשן ובגופן. לא אחת קיים קושי בחשיפתן של עבירות אלו וישנו אינטרס ציבורי להרתיע מפניהן ולהחמיר בענישה כלפי מבצען. בתי המשפט שבו ותנו על חומרת עבירות האלימות במשפחה, על הצורך למגרן ועל התרומה שיש לבית המשפט בכך על-ידי הכבדת העונש על נאשמים שנמצאו אשמים במעשים שכאלו.

בענייננו, המדובר במעשה אלימות אשר גם אם אינו מצוי ברף הגבוה של עבירות כגון דא, לא ניתן לומר כי זה מצוי ברף הנמוך כאשר על פי האמור בעובדות כתב האישום המתוקן המשיב תקף את אשתו על ידי כך שהכה אותה באמצעות מקל. גם אם לא נגרמו חבלות פיסיות כתוצאה ממעשה זה, אין להקל במעשים אלו אשר יש בצד הכאב הפיזי כדי להשפיל המתלוננת ורוחה.

כאמור הוגשו שני תסקירים בעניינו של הנאשם. תסקירים אלו מלמדים כי לא ניתן לדבר על רכיב של שיקום, ומאידך לא ניתן לשלול פגיעה עתידית במתלוננת מצדו של הנאשם. שירות המבחן מציין כי לנאשם קושי לזהות בעייתיות כלשהי בהתנהגותו, מתקשה לשאת באחריות ונוטה להשליכה על המתלוננת בתיק. חרף חלוף הזמן ורצונו של הנאשם לשקם את מערכת היחסים, וחרף ניסיונות של שירות המבחן לשלבו בהליך טיפולי, בפועל זה לא הצליח להירתם להליך שכזה, וניתק הקשר עם המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה תקופה קצרה לאחר שהחל להגיע למפגשים בו.

זאת ועוד, שירות המבחן מציין כי מתיאוריו של הנאשם את ביצוע העבירה ניתן ללמוד על קושי לשלוט בדחפיו ובכעסיו, בפרט במצבים בהם חש חוסר יכולת לשלוט על התנהגותה של המתלוננת. שירות המבחן מוסיף כי אינו יכול לשלול רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד בתחום האלימות הזוגית, ועל-כן ממליץ להורות על הטלת צו של"צ באופן שיהיה בו להעביר מסר לא סלחני על התנהגותו בצד מאסר מותנה שיהיה בו לחזק את הרכיב ההרתעתי.

בנסיבות המתוארות לעיל לא מצאתי, כי בהתאם לעיקרון ההלימה שהוצב כעיקרון מנחה בענישה - ולפיו יש צורך בקיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובין מידת אשמתו של הנאשם למידת וסוג העונש המוטל עליו - כי ניתן להסתפק בעונש של של"צ כפי המלצת שירות המבחן. המלצת שירות המבחן כשמה כן היא, כאשר ממילא מצאתי חוסר הלימה בין גוף התסקיר אשר מדבר על חשש להישנות התנהגות פורצת גבולות בעתיד, עמדות נוקשות, היעדר רכיב טיפולי, והעברת מסר מרתיע לבין הסתפקות בעונש של"צ. רכיב העונש המתאים בעניינו של הנאשם שבפניי מן הראוי שיהיה מאסר בדרך של עבודות שירות.

ככל שהדבר נוגע למשך ריצוי עבודות השירות, אתן ביטוי לנתונים אשר נזקפים לזכותו של הנאשם, בכללם הודאתו והחיסכון בזמן השיפוטי, העובדה כי אין לנאשם הרשעות קודמות, היותו בעל עבודה קבועה והפגיעה האפשרית בעבודה זו, וכן רצונם של בני הזוג להמשיך ולשקם מערכת יחסיהם.

לאור כל האמור לעיל ובאיזון המתבקש הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         3 חודשי  מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.

ב.         4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור על כל עבירת אלימות.

הנאשם יחל לרצות את עבודות השירות ביום 7.7.13 בבית החייל בבאר שבע. על הנאשם להתייצב במועד זה בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, מפקד דרום בסמוך לכלא באר שבע, קו 47 מתחנה מרכזית באר שבע. עותק גזר הדין יועבר לידי הממונה על עבודת שירות.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בנוכחות הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: